לייעוץ ראשוני עם עו”ד אודי דנהירש השאירו פרטים:
עולם הזכיינות (פרנצ’ייזינג) מציע הזדמנות עסקית נהדרת לרבים – מודל עסקי מוכח, מותג מוכר ותמיכה מהרשת. אולם, מאחורי ההבטחה הגדולה של הזכיינות מסתתרים סיכונים משפטיים ועסקיים שרבים מהזכיינים אינם מודעים אליהם. על פי נתוני איגוד הזכיינות הישראלי, למעלה מ-60% מהזכיינים החדשים נכנסים לעסקאות זכיינות ללא הבנה מלאה של ההיבטים המשפטיים הקריטיים.
במאמר זה נחשוף את השגיאה היקרה ביותר שזכיינים עושים, שגיאה שעלולה לעלות להם במאות אלפי שקלים ולעתים אף במיליונים – הזנחת ההגנה על זכויות קניין רוחני. נציג כיצד לזהות בעיות פוטנציאליות, וחשוב מכל – כיצד להתמודד איתן בצורה נכונה ולהימנע מהנזקים הכלכליים המשמעותיים הכרוכים בהן.
הטעות הקריטית ביותר שזכיינים עושים היא התעלמות או הבנה לא מספקת של זכויות הקניין הרוחני בהסכמי הזכיינות. זכיינים רבים מתייחסים לנושאי סימני מסחר, פטנטים, זכויות יוצרים וסודות מסחריים כסעיפים משפטיים “סטנדרטיים” בהסכם, מבלי להבין את ההשלכות הדרמטיות שעשויות להיות לסעיפים אלה על העסק שלהם.
רבים מהזכיינים אינם מודעים לכך שבמקרים מסוימים ניתן לבצע רישום סימן מסחר עצמאית עבור מוצרים או שירותים נלווים, מה שיכול להוות יתרון עסקי משמעותי. מחקרים מראים כי כ-78% מהסכסוכים המשפטיים בתחום הזכיינות כוללים מחלוקות הקשורות לקניין רוחני, כאשר העלות הממוצעת של סכסוך כזה נעה בין 150,000 ש”ח למיליוני שקלים.
דוגמה נפוצה היא כאשר זכיין מפתח שיטות עבודה ייחודיות או מוצרים נלווים במהלך תקופת הזיכיון, אך הסכם הזכיינות קובע שכל פיתוח שכזה שייך אוטומטית לרשת. במקרה כזה, גם אם הזכיין השקיע משאבים רבים בפיתוח, הוא עלול למצוא את עצמו ללא זכויות על הקניין הרוחני שיצר.
ההשלכות של התעלמות מהגנה מתאימה על קניין רוחני הן מרחיקות לכת. באחת הפרשות המפורסמות בישראל, זכיין שהשקיע מיליוני שקלים בבניית מותג ופיתוח שוק מקומי, גילה לאחר שנים שהסכם הזכיינות שחתם מאפשר לרשת לסיים את ההתקשרות ולהעניק זיכיון למתחרה באותו אזור גיאוגרפי. בנוסף לאובדן ההשקעה הראשונית, הזכיין איבד גם את כל המוניטין שבנה לאורך השנים.
מקרה אחר מדגים כיצד זכיין שפיתח אפליקציה ייחודית עבור הסניף שלו, גילה שעל פי תנאי הסכם הזכיינות, הרשת יכולה להשתמש בטכנולוגיה שפיתח בכל הסניפים ללא כל תמורה נוספת. ההפסד הכלכלי במקרה זה הוערך בכמיליון ש”ח, בנוסף לפוטנציאל הרווח העתידי שאבד.
ההשלכות רחבות היקף וכוללות אובדן השקעות, פגיעה במוניטין, הוצאות משפטיות משמעותיות, והגבלות עתידיות על פעילות עסקית. זכיינים רבים מוצאים עצמם כבולים לסעיפי אי-תחרות נוקשים לאחר סיום ההתקשרות, מבלי שהבינו את המשמעויות של סעיפים אלו בעת החתימה על ההסכם.
זיהוי מוקדם של בעיות פוטנציאליות יכול לחסוך הוצאות אדירות בעתיד. אחד הסימנים המדאיגים ביותר הוא הסכם זכיינות המכיל סעיפים עמומים או חד-צדדיים בנוגע לקניין רוחני. במיוחד יש לשים לב לסעיפים המקנים לרשת זכויות בלעדיות על כל פיתוח או שיפור שהזכיין יוצר, ללא תמורה הולמת.
כאשר הרשת מסרבת לדון או לשנות סעיפים הנוגעים לקניין רוחני, או כשהיא מתעקשת על סעיפי אי-תחרות נרחבים מאוד, זהו מצב המחייב בדיקה משפטית מעמיקה. באופן דומה, חוסר בהירות לגבי אחריות לאכיפת זכויות קניין רוחני כנגד צדדים שלישיים מהווה סימן אזהרה משמעותי.
לעיתים קרובות, הרשת תתעקש על שליטה מלאה בתכנים שיווקיים ובאסטרטגיות דיגיטליות, כולל בעלות על דומיינים, חשבונות מדיה חברתית ומאגרי לקוחות. זכיינים צריכים להבין שמשמעות הדבר היא שלאחר סיום ההתקשרות, הם עלולים לאבד את הנכסים הדיגיטליים שבנו לאורך השנים.
ההגנה הטובה ביותר מפני השגיאה היקרה של הזנחת הקניין הרוחני מתחילה בהבנה מעמיקה של הסכם הזכיינות טרם החתימה עליו. מומלץ בחום להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני זכיינות וקניין רוחני, שיוכל לזהות סעיפים בעייתיים ולנהל משא ומתן לשינויים הכרחיים בהסכם.
צעד חשוב נוסף הוא לבחון אילו נכסי קניין רוחני יכולים להיות מפותחים ומוגנים באופן עצמאי, ואילו שייכים באופן בלעדי לרשת. לדוגמה, על אף שהזכיין לא יוכל להשתמש בסימן המסחר הראשי של הרשת, ייתכן שיוכל לרשום סימני מסחר על שירותים נלווים או על אספקטים ייחודיים של העסק שלו.
בנוסף, חשוב לנהל מסמכים מסודרים המתעדים את כל ההשקעות, הפיתוחים והשיפורים שנעשו במהלך תקופת הזיכיון. תיעוד זה יכול להיות קריטי במקרה של סכסוך משפטי בעתיד. חוזים נפרדים עם ספקים, עובדים ויועצים צריכים גם הם להיות מנוסחים באופן שיבטיח שזכויות הקניין הרוחני נשארות בידי הזכיין (במידת האפשר על פי הסכם הזכיינות).
לפני מספר שנים, יזם ששקל להיכנס לעסקה עם רשת מזון בינלאומית פנה לייעוץ משפטי טרם חתימת ההסכם. בבדיקה התגלה שהסכם הזכיינות כלל סעיף לפיו כל התאמה מקומית של התפריט תהיה שייכת לרשת הבינלאומית. היזם, שתכנן להשקיע בפיתוח מנות המותאמות לקהל הישראלי, הצליח לשנות את ההסכם כך שיותיר בידיו זכויות על פיתוחים אלו.
לאחר שנתיים של פעילות מוצלחת, הרשת הבינלאומית ביקשה לכלול את המנות הייחודיות שפיתח בתפריט הבינלאומי שלה. בזכות השינוי שביצע בהסכם הזכיינות, היזם הצליח להשיג הסכם תמלוגים נפרד, שהניב לו הכנסות של מאות אלפי שקלים בשנה, בנוסף לרווחים מהסניף עצמו.
הזנחת הגנת הקניין הרוחני היא ללא ספק השגיאה היקרה ביותר שזכיינים עושים, ולרוב מבלי להיות מודעים לכך עד שמאוחר מדי. ההבנה שהסכם זכיינות הוא הרבה יותר מאשר הזדמנות עסקית – הוא מסמך משפטי מורכב המשפיע על רווחיות העסק לטווח ארוך – היא קריטית.
הנקודה המרכזית היא שזכיינים צריכים להתייחס לנכסי הקניין הרוחני כאל נכסים עסקיים לכל דבר, שדורשים הגנה, ניהול ואסטרטגיה. ההשקעה בייעוץ משפטי מתאים לפני החתימה על הסכם הזכיינות היא זניחה בהשוואה לפוטנציאל ההפסד הכספי במקרה של הסכם לא מאוזן.
עם ההבנה הנכונה והליווי המשפטי המתאים, זכיינים יכולים לא רק להימנע מהמלכודות היקרות של הזנחת הקניין הרוחני, אלא גם למנף את נכסי הקניין הרוחני שלהם לטובת צמיחה והצלחה עסקית.
לקבלת ייעוץ מקצועי בכל הנוגע להגנה על זכויות קניין רוחני בזכיינות, מומלץ לפנות למשרד עו”ד סער גרשוני סימני מסחר..
ראש משרד "דנהירש ושות' ובעל התמחות ייחודית בתחום הזכיינות.
עו"ד אודי דנהירש סיים את לימודיו בשנת 1997, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, מכהן כנשיא האיגוד הישראלי למסחר אלקטרוני (ע.ר) והנו בעל ניסיון רב בתחום הקמעונאות והזכיינות בארץ ובחול, הן בצד המשפטי והן בצד היזמי.
